האינפלציה ירדה ל-1.9%: למה זה לא אומר שהמחירים חוזרים אחורה

המחירים לא רצים כמו פעם, אבל הם גם לא חוזרים אחורה

כדאי לזכור

כותרת על אינפלציה של 1.9% נשמעת כמו חדשות מרגיעות, אבל היא מספרת בעיקר על הקצב. לא בהכרח על הסכום שאתם משלמים בקופה.

אינפלציה נמוכה היא חדשות טובות. היא פשוט לא מה שרבים חושבים

כשמופיעה כותרת כמו "האינפלציה ירדה ל-1.9%", קל מאוד להבין ממנה שהחיים מתחילים להיות זולים יותר. לא מעט אנשים שומעים את המספר הזה וחושבים על הסופר, על שכר הדירה, על הגן, ושואלים שאלה טבעית לגמרי: אם האינפלציה ירדה, למה אני לא מרגיש ירידה במחירים?

הבלבול הזה מובן. המילה "אינפלציה" נשמעת כמו שם אחר ל"יוקר המחיה", אבל בפועל היא מודדת משהו קצת אחר: את הקצב שבו המחירים משתנים, לא את עצם הגובה שלהם.

מה בעצם מודדים כשאומרים "אינפלציה"

אינפלציה היא קצב העלייה של מדד המחירים לצרכן, כלומר סל קבוע של מוצרים ושירותים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עוקבת אחריו. בתוך הסל הזה יש מזון, דיור, תחבורה, תקשורת, בריאות, חינוך ועוד.

אם המדד השנתי עומד עכשיו על 1.9%, המשמעות היא שהסל הזה יקר בערך ב-1.9% לעומת לפני שנה. זה לא אומר שהמחירים ירדו. זה אומר שהם עולים לאט יותר ממה שראינו בתקופות לחוצות יותר.

המספר שכדאי לזכור

1.9%

אינפלציה שנתית

כאן בדיוק נופלים הרבה אנשים. הם שומעים "פחות אינפלציה" ומתרגמים את זה ל"פחות מחירים". אבל אלה שני דברים שונים. כדי שהמחירים עצמם ירדו, צריך לראות אינפלציה שלילית, כלומר מצב שבו המדד כולו הולך אחורה.

ירידה בקצב היא לא ירידה במחיר

ניקח דוגמה חישובית פשוטה. נניח שסל קניות ושירותים מסוים עלה לפני שנתיים 1,842 שקל בחודש. בשנה אחת של אינפלציה של 6% הוא עלה ל-1,952.52 שקל. אם בשנה שאחריה האינפלציה ירדה ל-1.9%, אותו סל לא חוזר ל-1,842 שקל. הוא עולה עוד קצת, ל-1,989.62 שקל.

השוואה במספרים

אחרי שנת אינפלציה של 6%

סל חודשי1,952.52₪

אחרי עוד שנה של 1.9%

אותו סל חודשי1,989.62₪

כלומר, החדשות הטובות הן שהקצב נרגע. החדשות הפחות נעימות הן שנקודת ההתחלה כבר עלתה. מי שהתרגל למחיר החדש לא מקבל אוטומטית הוזלה, אלא בעיקר פחות החמרה.

זה קצת דומה לנהג שירד מ-120 קמ"ש ל-40 קמ"ש. הוא נע הרבה יותר לאט, אבל הוא עדיין נוסע קדימה. אותו דבר עם מחירים.

אז למה בכל זאת יש דברים שכן יכולים לרדת

כאן התמונה נעשית יותר מעניינת. מדד המחירים לצרכן הוא ממוצע רחב. בתוך הממוצע הזה יש סעיפים שעולים, סעיפים שיורדים, וסעיפים שכמעט לא זזים.

אם השקל מתחזק מאוד, כמו שקרה סביב הירידה אל מתחת ל-3 שקלים לדולר, יבואנים מסוימים מקבלים הקלה בעלויות. זה יכול לעזור בהמשך למחירים של חלק מהמוצרים המיובאים, לחופשות בחו"ל, או לחיובים דולריים כמו שירותים דיגיטליים. מצד שני, שכר דירה לא מתעדכן כל בוקר לפי הדולר, ומזון בסופר כולל גם שכר עבודה, שכירות, הובלה, ארנונה ואנרגיה.

גם בתחום הדיור אפשר לראות מצב שנתי רגוע יותר ועדיין לא להרגיש הקלה מיידית. מחירי דירות, שכר דירה, ומשכנתאות לא מגיבים באותו קצב. לפעמים מחיר הדירה עצמו מתרכך, אבל ההחזר החודשי נשאר גבוה כי הריבית עוד לא ירדה מספיק. לפעמים להפך.

שתי דרכים להשוואה

ירידה באינפלציה

• •המחירים עדיין יכולים לעלות
• •הקצב פשוט מתון יותר
• •משפיע על שיח הריבית והציפיות

ירידת מחירים

• •המחיר עצמו יורד בפועל
• •הקופה בסוף הקנייה קטנה יותר
• •זה לא מה שנתון אינפלציה של 1.9% אומר

זו הסיבה שכותרת מקרו טובה לא תמיד מתורגמת לאותו יום בארנק הפרטי.

מה כן משתנה כשאינפלציה יורדת

כאן חשוב לא לפספס את המשמעות האמיתית של נתון כזה. אינפלציה שנתית של 1.9% יכולה להשפיע על לא מעט דברים, גם אם לא דרך הוזלה מיידית בסל הקניות.

ראשית, היא משנה את השיחה על ריבית. כשקצב עליית המחירים מתקרב לאזור היעד, לבנק ישראל יש יותר מרחב לחשוב אחרת על הריבית בהמשך. זה לא מבטיח הורדה, אבל זה נתון שהשוק מסתכל עליו.

שנית, היא משנה את השחיקה של המשכורת. אם השכר שלכם עלה השנה ב-3% והאינפלציה עומדת על 1.9%, המשמעות היא שהכוח של השכר נשחק פחות מאשר בשנה של 4% או 5% אינפלציה.

ושלישית, היא עוזרת לקרוא נכון מבצעים, התייקרויות וחוזים. כשהקצב במשק נרגע, יותר קל לזהות אם העלאה מסוימת במחיר היא באמת "כי הכל התייקר" או שהיא פשוט החלטה מסחרית של ספק, בית ספר פרטי, קבלן או בעל דירה.

מה אפשר לבדוק בפועל בלי להפוך לכלכלנים

אפשר להתחיל משלוש בדיקות פשוטות.

הראשונה היא להפריד בין סעיפים שקל לשנות לבין סעיפים שכמעט לא זזים. מנוי דולרי, קניות מאתרים בחו"ל וביטוחים מתחדשים לפעמים מגיבים מהר יותר לשינויי מטבע ולתחרות. שכר דירה, ועד בית וצהרון מגיבים בדרך כלל לאט יותר.

השנייה היא להסתכל על העלאות מחיר חדשות בחשבון ולשאול מה בדיוק השתנה. האם זו הצמדה למדד, האם זו התייקרות חד-פעמית, או האם מדובר באותו מחיר שכבר היה גבוה ורק עכשיו שמתם לב אליו.

השלישית היא לזכור שכותרת מקרו לא מחליפה בדיקה של סעיף ספציפי. אם הריבית תרד בהמשך, לא כל משכנתא תרגיש את זה באותה צורה. אם הדולר נחלש, לא כל רשת תמהר להוזיל מחירים. המרחק בין הנתון הכלכלי לבין החשבון בבנק עובר דרך הרבה תחנות בדרך.

מה שחשוב לזכור מהכותרת הזאת

אינפלציה של 1.9% היא בדרך כלל סימן מרגיע יותר מאשר אינפלציה של 4% או 5%. אבל היא לא אומרת שהמחירים חזרו למה שהיו. היא אומרת שהעלייה נמשכת, רק בקצב מתון יותר.

זו נקודה קטנה על הנייר, אבל היא משנה לגמרי את הדרך שבה קוראים כותרות על יוקר המחיה. לפעמים החדשות הטובות הן לא שהמחירים יורדים, אלא שהם סוף סוף מפסיקים לברוח.

התוכן מיועד לחינוך פיננסי בלבד. אין בו ייעוץ או המלצה לבצע פעולה כלשהי. כותבי מושקעים אינם בעלי רישיון ייעוץ. הנתונים והמספרים עשויים להשתנות לפי מועד הבדיקה ולפי המצב האישי. לפני קבלת החלטה כספית, שווה להתייעץ עם בעל רישיון מתאים.

נכתב על ידי רוי | צוות מושקעים