מה זה בכלל בנק דיגיטלי, ולמה עסקת ישראכרט־אש מעניינת גם אם לא תעברו בנק מחר

בנק בלי סניפים נשמע פשוט, אבל השינוי הוא במבנה

כדאי לזכור

הכותרת היא על רכישה של ישראכרט, אבל השאלה המעניינת יותר היא איך נראה בנק בלי סניפים, ועל מה הוא באמת יכול להתחרות.

למה הסיפור הזה גדול יותר מעוד עסקה פיננסית

ישראכרט הודיעה השבוע על עסקה לרכישת הבנק הדיגיטלי אש. על פניו זה נשמע כמו ידיעה שמעניינת משקיעים, דירקטוריונים ואולי כמה אנשים בענף. בפועל יש כאן שאלה הרבה יותר יומיומית: מה אמור להיות בנק דיגיטלי, ואיפה הוא אמור לתת לציבור משהו שונה מהבנקים שהכרנו עד היום.

בישראל רוב האנשים כבר עושים כמעט הכול מהטלפון. מעבירים כסף, פותחים פיקדון, בודקים חיובים, מבקשים הלוואה. לכן קל לחשוב שבנק דיגיטלי הוא פשוט אפליקציה יפה יותר.

זה רק חלק קטן מהעניין.

בנק דיגיטלי מלא הוא בנק עם רישיון בנקאי, פיקוח של בנק ישראל, אפשרות להחזיק פיקדונות ולהעמיד אשראי, אבל בלי רשת סניפים קלאסית ובלי המערכת הכבדה שמגיעה איתה. כלומר, לא רק מסך אחר, אלא מודל הפעלה אחר.

העסקה של ישראכרט עם אש לא אומרת שמחר בבוקר כל בנק בישראל ישנה מודל. היא כן מזכירה שהקרב בבנקאות כבר לא יושב רק על מספר הסניפים או על מי מחזיק יותר כספומטים. הוא יושב יותר ויותר על חוויית שימוש, על מחיר, על מה עושים עם הכסף ששוכב בעו"ש, ועל היכולת לחבר בין אשראי, חשבון בנק וטכנולוגיה במוצר אחד.

אז מה ההבדל בין בנק דיגיטלי לבנק "רגיל"

ההבדל הראשון הוא המבנה. בנק מסורתי מחזיק סניפים, מערכות ותיקות, כוח אדם פרונטלי ושכבות תפעול שנבנו במשך עשרות שנים. בנק דיגיטלי מנסה להתחיל מנקודת פתיחה רזה יותר: פחות נדל"ן, פחות שירות פרונטלי, יותר תהליכים אוטומטיים ויותר שירות דרך אפליקציה, אתר, צ'אט ומוקד.

אבל ההבדל המהותי יותר הוא לא רק איפה מדברים עם הבנק, אלא איך בנוי המוצר.

באש, למשל, דיברו מראש על חשבון עו"ש ללא עמלות, ועל מודל שבו חלק מההכנסות מהריבית על כספי הלקוחות חוזר אליהם. לפי הדיווחים על המודל של אש, החשבון אמור להיות בלי עמלות עו"ש, בזמן שבבנקים אחרים בישראל העלות יכולה לנוע סביב 10 עד 50 שקל בחודש, תלוי במסלול, בפעולות ובהטבות.

זה נשמע קטן, אבל גם מספר קטן הופך לגדול לאורך זמן. מי שמשלם 18 שקל בחודש על ניהול חשבון לא "נחנק" מזה, אבל בשנה זה כבר 216 שקל. בחמש שנים זה 1,080 שקל, עוד לפני עמלות נוספות. אם בנק דיגיטלי באמת מצליח לבטל חלק מהעלויות האלו, זה לא משנה חיים לבד, אבל זה כן הופך את השוואת הבנק לפחות עניין של לוגו ויותר עניין של מחיר אמיתי.

עוד הבדל חשוב הוא שפעמים רבות בנק דיגיטלי מתחיל ממוצר צר יותר. לפי הפרסומים, אש תכנן להתמקד בשלב הראשון בחשבון עו"ש, פיקדונות ואשראי. לא הכול נמצא שם מהיום הראשון. שירותים כמו משכנתאות, מסחר בניירות ערך או מט"ח לא תמיד מגיעים מיד. כלומר, בנק דיגיטלי יכול להיות זול ופשוט יותר, אבל לפעמים גם פחות רחב במוצרים שהוא מציע בתחילת הדרך.

למה דווקא חברת כרטיסי אשראי רוצה בנק

כאן הסיפור נהיה מעניין באמת. ישראכרט היא לא בנק במובן הרגיל. היא מגיעה מעולם כרטיסי האשראי, הסליקה והאשראי הצרכני. בנק, לעומת זאת, מחזיק את החשבון הראשי של הלקוח: המשכורת שנכנסת, ההוראות הקבועות, הפיקדון, ולעיתים גם ההלוואה.

כלומר, מי שמחזיק את החשבון מחזיק בדרך כלל גם את מרכז הכובד של החיים הפיננסיים.

כשחברת כרטיסי אשראי קונה בנק דיגיטלי, היא מנסה להתקרב למרכז הזה. במקום להיות רק "הכרטיס" שמחייב בסוף החודש, היא יכולה לנסות להיות גם המקום שבו יושב הכסף עצמו. זה פותח אפשרות לחבילה רחבה יותר: חשבון, כרטיס, אשראי, פיקדון, ואולי בהמשך גם שירותים נוספים.

מבחינת ישראכרט, העסקה גם מקצרת דרך. במקום לבנות בנק מאפס במשך שנים, עם רישוי, מערכות וטכנולוגיה, היא קונה פלטפורמה שכבר נבנתה. לפי הדיווחים, התמורה לעסקה משקפת לאש שווי של כ-400 מיליון שקל, עם רכיב מניות מיידי, רכיבים נוספים לפי יעדים, וגם השקעה של 40 מיליון דולר בזרוע הטכנולוגית eOS. זה סכום גדול, אבל הוא מספר גם כמה יקר ואיטי להקים תשתית בנקאית חדשה לבד.

מהצד של אש, החיבור לישראכרט יכול לתת משהו שלא תמיד קל לסטארט-אפ פיננסי להשיג בכוחות עצמו: בסיס לקוחות גדול, מנוע שיווק, מותג מוכר, והיכרות עמוקה עם התנהגות תשלומים ואשראי. החיסרון האפשרי הוא שהבטחה של "מהפכה" נוטה להישחק כשנכנסים לעולם של בעלי שליטה, רגולציה, תשואה ויעדים עסקיים. לכן בין החזון לבין המוצר בפועל יכול להיות פער.

מה זה אומר על התחרות בבנקים

בישראל דיברו שנים על הגברת התחרות בבנקאות, אבל בפועל קשה מאוד להזיז אנשים מחשבון הבנק הישן שלהם. זה לא רק עניין של עצלות. חשבון בנק הוא צומת: המשכורת נכנסת אליו, ההוצאות יורדות ממנו, יש הוראות קבע, כרטיסים, אפליקציות תשלום, ולפעמים גם הלוואות ופיקדונות.

לעבור בנק זה יותר מסובך מלהחליף חברת סלולר.

לכן, כדי שתקום תחרות אמיתית, לא מספיק להגיד "יש עוד שחקן". השחקן החדש צריך להציע משהו שמרגישים: מחיר נמוך יותר, ריבית טובה יותר על כסף בעו"ש או בפיקדון, תהליך פשוט יותר, שירות מהיר יותר, או מוצר שמחבר בצורה חכמה בין חשבון, כרטיס ואשראי.

הכניסה של גוף כמו ישראכרט לתוך בנקאות יכולה ללחוץ על השוק בכמה כיוונים. קודם כול, על עמלות. אם שחקן חדש באמת יציע חשבון בסיסי בלי עמלות או עם ריבית ברורה על יתרה, יהיה קשה יותר לשחקנים אחרים להישאר עם מודל מעורפל שהלקוח כמעט לא בודק. דבר שני, על חוויית השימוש. לקוחות צעירים מצפים היום לפתיחת חשבון מהירה, לשקיפות מיידית ולמענה טוב גם בלי ללכת לסניף. דבר שלישי, על השאלה מי "מחזיק" את הלקוח. בנק מסורתי החזיק היסטורית כמעט את כל מערכת היחסים. היום היחסים האלה מתפצלים בין בנק, חברת כרטיסי אשראי, אפליקציות תשלום ופינטק.

מצד שני, חשוב לא לייפות את התמונה. תחרות בבנקאות לא נוצרת רק כי יש אפליקציה חדשה. היא נוצרת אם המודל מחזיק גם אחרי שההשקה הראשונית נגמרת, אם הריבית נשארת תחרותית, אם השירות עובד גם בתקלה, אם אין אותיות קטנות שמחזירות את העלות דרך דלת אחרת, ואם הציבור באמת מוכן לעבור, או לפחות לפצל חלק מהפעילות שלו.

הרגע שבו זה נהיה מוחשי: לא רק 18 שקל בחודש

המספר שכדאי לזכור

₪2,280

חיסכון ב-5 שנים מעמלות + ריבית על יתרה בבנק דיגיטלי

הנה החלק שפחות רואים בכותרת.

נניח שלשני אנשים יש בממוצע 12,000 שקל פנויים בחשבון במהלך השנה. אחד נשאר בבנק שלא נותן כמעט ריבית על היתרה, והשני נמצא במודל שמצליח להעביר ללקוח ריבית שנתית של 2% על חלק מהכסף הנזיל. 2% על 12,000 שקל הם 240 שקל בשנה. אם באותו זמן נחסכות גם עמלות עו"ש של 18 שקל בחודש, זה עוד 216 שקל בשנה.

ביחד זה כבר 456 שקל.

על פני שנה אחת זה אולי לא נשמע כמו מהפכה. אבל על פני חמש שנים, בלי להיכנס לריבית דריבית ובלי להניח שהסכומים נשארים קבועים, מדובר כבר על 2,280 שקל. וזו בדיוק הנקודה: לפעמים בנק דיגיטלי לא מנצח כי הוא "חדש", אלא כי הוא מצליח לשפר כמה מספרים קטנים שביחד מתחילים להרגיש כמו כסף אמיתי.

זה ה"מה, באמת?" של כל הסיפור. לא כי כל אחד יחסוך בדיוק את הסכום הזה, אלא כי בנקאות יומיומית בנויה מהמון חיכוכים קטנים. כשחלק מהם נעלמים, ההבדל כבר לא נראה קוסמטי.

מה זה אומר בפועל ללקוח בן 25

נניח שמדובר בעובד בתחילת הדרך שמקבל 11,000 שקל ברוטו, והנטו שלו נכנס לחשבון אחד קבוע. מבחינתו, בנק דיגיטלי יכול להיות מעניין בשלושה מקרים.

הראשון הוא אם הוא מחזיק בעיקר פעילות בסיסית: משכורת, חיובים, העברות, קצת חיסכון נזיל. במצב כזה, חשבון זול ופשוט יותר יכול להתאים יחסית בקלות.

השני הוא אם נשאר אצלו לא מעט כסף בעו"ש או בפיקדון קצר. כאן ההבדל בין כמעט אפס ריבית לבין מודל שנותן חלק מהכנסות הריבית או פיקדון נוח יותר כבר יכול להתחיל להיות מורגש.

השלישי הוא אם הוא ממילא צורך כבר שירותי אשראי ותשלום מחברה כמו ישראכרט. במקרה כזה, חיבור בין כרטיס, אפליקציה וחשבון אחד יכול להיות יותר נוח. נוח לא בהכרח אומר זול יותר, ולכן שווה להסתכל על העמלות, הריביות והתנאים עצמם ולא רק על הנראות של המוצר.

לעומת זאת, מי שצריך מעטפת רחבה יותר, למשל משכנתא, פעילות מט"ח קבועה, מסחר עצמאי בניירות ערך או שירות מורכב לעסק, עלול לגלות שבנק דיגיטלי צעיר עדיין לא מכסה את כל מה שהוא צריך.

לפעמים השילוב הנכון הוא לא מעבר מלא, אלא שימוש במוצר אחד מסוים שבו ההצעה טובה יותר.

מה שווה לעקוב אחריו עכשיו

השלב הראשון הוא רגולטורי ועסקי. צריך לראות איך העסקה תושלם, איך ייראה המבנה הסופי, ואילו מוצרים באמת יושקו לציבור. לא כל מה שמופיע במצגת של מהלך אסטרטגי מגיע במלואו לאפליקציה של הלקוח.

אחר כך מגיע מבחן התנאים.

האם באמת יהיה חשבון ללא עמלות בסיסיות. האם תוצע ריבית ברורה ושקופה. האם חלוקת ההכנסות שהוצגה במודל המקורי של אש תישאר בעינה גם תחת בעלות חדשה. אלה פרטים קטנים לכאורה, אבל הם כל ההבדל בין כותרת יפה לבין תחרות אמיתית.

ויש גם את מבחן ההרגלים של הציבור. בישראל הרבה אנשים לא עוברים בנק גם כשהם לא מרוצים. לכן לפעמים ההשפעה הגדולה של שחקן חדש היא לא בכך שכולם עוברים אליו, אלא בכך שהוא מכריח את הבנקים הוותיקים לשפר מחיר, שקיפות ושירות כדי שלא יאבדו לקוחות.

הסיפור של ישראכרט ואש עוד לא מספר מי ינצח. הוא כן מסמן לאן הענף הולך: פחות הפרדה בין בנק, כרטיס וטכנולוגיה, ויותר מאבק על מי יצליח להפוך את החשבון היומיומי למוצר פשוט, ברור וזול יותר.

המידע המוצג כאן הוא לצורכי חינוך פיננסי בלבד. הוא אינו מהווה ייעוץ או המלצה לפעולה. כותבי מושקעים אינם בעלי רישיון ייעוץ. הנתונים והעלויות עשויים להשתנות לפי המצב האישי, תנאי המוצר והלקוח. לפני קבלת החלטות פיננסיות, שווה להתייעץ עם בעל מקצוע מורשה.

נכתב על ידי רוי | צוות מושקעים