מסלול פנסיה תלוי גיל: למה ברירת המחדל לא באמת עונה במקומך

שמו אתכם במסלול לפי גיל. זה עדיין לא אומר שהוא מתאים לכם

מה באמת עושה מסלול תלוי גיל בפנסיה, למה הוא נועד להקטין סיכון לקראת פרישה, ואילו שאלות נשארות בכל זאת אצל החוסך

ברוב המקרים לא בחרתם את מסלול הפנסיה שלכם

לא מעט אנשים יודעים איפה יושבת קרן הפנסיה שלהם, אבל לא באמת יודעים באיזה מסלול השקעה הכסף נמצא. זה קורה כי בהרבה מקרים לא בוחרים מסלול באופן אקטיבי, אלא מצטרפים לברירת המחדל של הקרן.

בפנסיה, ברירת המחדל הזאת היא בדרך כלל מסלול תלוי גיל. כלומר, מסלול שהרכב ההשקעות שלו אמור להשתנות לפי גיל החוסך, מתוך הרעיון הפשוט שכסף של בן 28 וכסף של בת 62 לא אמורים לקחת בדיוק אותו סיכון.

זה נשמע הגיוני, ובמידה רבה זה באמת הגיוני. אבל כאן מתחיל הבלבול: ברירת מחדל היא לא תשובה מלאה, והיא גם לא אומרת שמישהו בדק בשבילכם מה מתאים לכם אישית.

למה בכלל יצרו מסלולים תלויי גיל

לפי המידע של רשות שוק ההון בפנסיה-נט, קרן פנסיה חדשה היא לא רק חיסכון לגיל פרישה. היא כוללת גם כיסוי למקרה מוות או נכות, והחוסך יכול לבחור מסלול השקעה לכסף שנצבר בתוכה. לפי כל-זכות ומקורות הקרנות עצמן, אם לא בוחרים מסלול, מצורפים למסלול ברירת המחדל של הגוף הפנסיוני.

הרעיון במסלול תלוי גיל די פשוט: בגיל צעיר נשארו הרבה יותר שנות חיסכון, ולכן יש יותר זמן לספוג ירידות בשוק וגם ליהנות מהתאוששות אחריהן. ככל שמתקרבים לפנסיה, היכולת לחכות לתיקון נעשית קטנה יותר, ולכן יש היגיון בירידה הדרגתית ברמת הסיכון.

במילים אחרות, המודל לא שואל מה יהיה מחר בבורסה. הוא מנסה להתאים את קצב הסיכון לאורך החיים.

איך זה נראה בפועל

לפי ההסבר של מנורה מבטחים על מסלולים תלויי גיל, יש גופים שמפעילים מודל פשוט יחסית של שלוש קבוצות גיל:

• עד גיל 50
• גיל 50 עד 60
• גיל 60 ומעלה

יש גם מודלים מפורטים יותר, שבהם החלוקה נעשית לפי טווחי לידה קטנים יותר, למשל מסלולים שונים סביב שנת יעד לפרישה.

ההבדל חשוב, כי במודל הגס יותר יכולים לשבת יחד באותו מסלול חוסך בן 25 וחוסכת בת 49. שניהם עדיין "מתחת ל-50", אבל ברור שטווח הזמן שנשאר להם עד הפנסיה לא דומה.

באתר מנורה הוצג למשל מבנה שבו המסלול לעמיתים עד גיל 50 החזיק חשיפה מנייתית של 46%, לעומת 34% במסלול גיל 50 עד 60 ו-22% במסלול גיל 60 ומעלה. הכוונה ברורה: ככל שהפרישה קרובה יותר, כך חלק קטן יותר מהכסף חשוף למניות, שהן נכס תנודתי יותר.

איפה ברירת המחדל כן עוזרת

היתרון הגדול של מסלול תלוי גיל הוא שהוא מונע מצב שבו אדם מתקרב לגיל פרישה ונשאר במסלול אגרסיבי רק כי אף פעם לא עצר לבדוק. זה חשוב, כי הרבה חוסכים פשוט לא נוגעים בפנסיה במשך שנים.

יש כאן גם יתרון התנהגותי. אנשים לא תמיד אוהבים לקבל החלטות על כסף, ובטח לא על כסף לפנסיה. ברירת מחדל סבירה עדיפה בדרך כלל על חוסר החלטה מוחלט.

זה נכון במיוחד למי שרק התחיל לעבוד, או למי שלא באמת רוצה לנהל לבד רמת מניות, אג"ח ומזומן בכל שלב בחיים.

איפה ברירת המחדל לא מספיקה

כאן מגיע החלק שפחות אוהבים להגיד בקול: גיל הוא נתון חשוב, אבל הוא לא הנתון היחיד.

בן 38 עם דירה בלי משכנתה, קרן חירום גדולה ועבודה יציבה לא בהכרח דומה לבת 38 עם שלושה ילדים, החזרי הלוואות גבוהים ותלות גבוהה מאוד במשכורת החודשית. שניהם יכולים לשבת באותו מסלול ברירת מחדל, אבל היכולת שלהם לעמוד בירידה חדה בשווקים לא בהכרח זהה.

גם מי שמתקרב לפנסיה לא תמיד רוצה או צריך בדיוק אותה רמת סיכון. לפעמים יש פנסיה תקציבית נוספת, לפעמים יש נכסי נדל"ן, ולפעמים דווקא אין שום רשת ביטחון אחרת.

כלומר, ברירת המחדל פותרת בעיה אחת, אבל לא את כולן.

הנקודה שהרבה מפספסים: לא רק תשואה, גם הדרך

קל מאוד להסתכל רק על שורת התשואה השנתית ולחפש מי עשה יותר. אבל בבחירת מסלול פנסיה חשוב להבין גם איך הגיעו לשם. שני מסלולים יכולים להציג תשואה דומה בשנה מסוימת, למרות שאחד לקח הרבה יותר סיכון בדרך.

אם מסלול אחד מחזיק שיעור מניות גבוה יותר, הוא עשוי ליהנות יותר בשנים חזקות. מצד שני, בשנים חלשות הירידה בו יכולה להיות חדה יותר. מי שנמצא עשרים או שלושים שנה מהפנסיה יכול לפעמים לחיות עם זה יותר בקלות. מי שנמצא חמש שנים לפני פרישה, הרבה פחות.

זה גם ההבדל בין שאלה של "מי עשה הכי הרבה השנה" לבין שאלה של "איזה מסלול בנוי לקצב החיים שלי". אלו לא תמיד אותה שאלה.

ויש עוד שכבה אחת: הכיסוי הביטוחי ודמי הניהול לא נעלמים

בפנסיה-נט מוסבר שקרן פנסיה גובה דמי ניהול גם מההפקדות וגם מהצבירה, עד תקרה של 6% מההפקדות ו-0.5% בשנה מהצבירה בקרן פנסיה חדשה. בנוסף, הקרן כוללת גם כיסוי ביטוחי לשאירים ולאובדן כושר עבודה.

כל זה אומר שמעבר לשאלת המסלול, הפנסיה שלכם עדיין מושפעת גם ממחיר, גם מהכיסוי, וגם מהמנגנון של הקרן עצמה. אגב, אף אחד לא שולח לכם מכתב שאומר שעצם זה שהמסלול "לפי גיל" לא הופך אותו אוטומטית למסלול הכי נכון עבורכם.

לכן, גם אם לא מחליפים מסלול, שווה להבין לפחות שלושה דברים בנפרד:

• מה רמת הסיכון של המסלול שבו אתם נמצאים
• כמה דמי ניהול אתם משלמים מההפקדה ומהצבירה
• מה הכיסוי הביטוחי שיושב בתוך הקרן, ואם הוא בכלל מתאים למצב המשפחתי שלכם

החלק המבלבל באמת: מעבר אוטומטי לא תמיד מרגיש אוטומטי

במודלים מסוימים המעבר בין קבוצות גיל קורה כשמגיעים לגיל מסוים, למשל 50 או 60. במודלים מפורטים יותר רמת הסיכון יכולה לרדת בצורה חלקה יותר לאורך זמן.

זה נשמע טכני, אבל יש לזה משמעות אמיתית. מעבר חד יחסית בין שתי קבוצות גיל יכול לקרות בדיוק בתקופה חלשה בשוק. זה לא בהכרח טוב או רע בפני עצמו, אבל זה כן מזכיר שמסלול תלוי גיל הוא מערכת עם חוקים, לא קוסם שמחליק כל תנודה.

מה שחשוב להבין הוא שהמטרה של המסלול היא לא למנוע ירידות. המטרה שלו היא להתאים את מבנה הסיכון לשלב החיים.

מה אפשר לבדוק כבר עכשיו בלי להפוך למומחי פנסיה

אפשר להתחיל משלוש בדיקות מאוד פשוטות:

1. להיכנס לאזור האישי של קרן הפנסיה ולבדוק מה שם המסלול המדויק.
2. לראות אם מדובר במסלול תלוי גיל, מסלול כללי, מסלול מנייתי או מסלול אחר.
3. לבדוק בדוח או בפנסיה-נט מה רמת החשיפה למניות, מה דמי הניהול, ואיך נראתה התשואה לאורך כמה שנים ולא רק בשנה האחרונה.

מי שרוצה להעמיק עוד שלב, יכול להשוות לא רק בין קרנות אלא גם בין מסלולים בתוך אותה קרן. לפעמים הדיון קופץ מהר מדי לשאלה "איזו חברה", בזמן שהשאלה הראשונה בכלל צריכה להיות "איזה סוג מסלול".

מה משתנה בהבנה אחרי שמכירים את זה

הדבר החשוב להבין הוא שמסלול תלוי גיל לא נועד לענות על השאלה "מה הכי טוב". הוא נועד לתת ברירת מחדל סבירה למי שלא בחר.

זה הבדל קטן בניסוח, אבל גדול בכסף. ברירת מחדל יכולה להיות פתרון טוב, אבל היא לא פוטרת מהבנה בסיסית של מה קורה בפנים. אם יודעים באיזה מסלול נמצאים, מה רמת הסיכון שלו, ומה עוד נגבה ומבוטח בתוך הקרן, הרבה יותר קשה להסתכל על הפנסיה כעל קופסה שחורה.

---

התוכן מיועד לחינוך פיננסי בלבד. הוא אינו מהווה ייעוץ או המלצה. כותבי מושקעים אינם בעלי רישיון ייעוץ. המספרים והתוצאות עשויים להשתנות לפי הנתונים והמצב האישי של כל חוסך. במידת הצורך, שווה להתייעץ עם בעל רישיון מתאים.

נכתב על ידי רוי | צוות מושקעים