מה זה קרן סל, ואיך קנייה אחת יכולה להפוך לפיזור על מדד שלם

לא מניה אחת, אלא סל שלם בקנייה אחת

כדאי לזכור

קרן סל קונה בשבילכם מדד שלם, אבל המדד, העלות והדרך שבה הקרן עוקבת אחריו יכולים לשנות מאוד את מה שבסוף יישב אצלכם בתיק.

השאלה שמאחורי שלוש האותיות

"קרן סל" נשמע כמו מושג של שוק ההון, אבל השאלה האמיתית פשוטה יותר: אם לא רוצים לבחור חברה אחת ולקוות שפגענו, איך קונים הרבה חברות בבת אחת.

קרן סל היא אחד הפתרונות הנפוצים לשאלה הזאת. היא לא מבטיחה רווח, ולא מעלימה סיכון, אבל היא כן הופכת פעולה מורכבת למשהו שקל יותר להבין. במקום לקנות מניה אחת, הקרן מחזיקה סל של ניירות ערך לפי כלל מוגדר מראש.

זה מהסוג של דברים שכולם מניחים שכבר ידעתם.

קודם כל, מה זו קרן ומה זה מדד

קרן היא מעטפת שמחזיקה נכסים עבור הרבה משקיעים יחד. במקום שכל אדם יקנה לבד עשרות ניירות ערך, הקרן עושה את זה בתוך מוצר אחד, וכל מחזיק קונה יחידות של הקרן.

מדד הוא רשימה עם חוקים. למשל, אילו חברות נכנסות, באיזה משקל, ומתי מעדכנים את הרשימה. S&P 500 הוא מדד של 500 חברות אמריקאיות גדולות. ת"א-125 הוא מדד של 125 מניות מרכזיות בבורסה בתל אביב. נאסד"ק 100 נותן משקל גדול לחברות טכנולוגיה גדולות. יש גם מדדים אירופיים ומדדי שווקים מתעוררים, שכל אחד מהם מייצג אזור או סוג שוק אחר.

קרן סל בדרך כלל מנסה לעקוב אחרי מדד כזה. אם המדד עולה, גם הקרן נוטה לעלות. אם המדד יורד, גם הקרן נוטה לרדת. לכן הדבר החשוב הוא לא רק המילה "קרן", אלא איזה מדד יושב בפנים.

שתי דרכים להשוואה

מניה אחת

• •תלויה בחברה אחת
• •חדשות נקודתיות מזיזות את כל ההשקעה
• •אין פיזור מובנה

קרן סל על מדד

• •מחזיקה הרבה חברות יחד
• •החשיפה נקבעת לפי המדד
• •נותנת פיזור בקנייה אחת

למה בכלל לקנות מדד שלם במקום מניה אחת

כשקונים מניה אחת, הכסף תלוי מאוד בחברה אחת. דוח חלש, תביעה, תחרות חדשה או מנכ"ל שהלך, וכל ההשקעה מושפעת מזה מיד.

כשקונים קרן סל שעוקבת אחרי מדד, הכסף מתפזר על הרבה חברות בבת אחת. זה נקרא פיזור. הפיזור לא מבטל ירידות, כי אם כל השוק יורד גם הקרן תרד, אבל הוא כן מפחית את התלות בחברה בודדת.

זאת הסיבה שקרן סל נחשבת בעיני לא מעט אנשים לנקודת פתיחה נוחה. במקום לשאול "איזו מניה תעלה", השאלה הופכת ל"לאיזה שוק אני רוצה להיחשף".

אבל כאן מגיע ההבדל שמפספסים לפעמים: לא כל מדד נותן את אותו פיזור.

S&P 500 מייצג חלק רחב יחסית מהשוק האמריקאי הגדול. נאסד"ק 100 מרוכז יותר בחברות טכנולוגיה וצמיחה. ת"א-125 מחבר את מי שרוצה חשיפה לחברות הגדולות והבינוניות בישראל. מדד אירופי ייתן תמונה של שווקים מפותחים באירופה, ומדד שווקים מתעוררים יכניס מדינות עם כלכלה אחרת ועם תנודתיות שיכולה להיות גבוהה יותר.

המספר שכדאי לזכור

500

חברות במדד S&P 500

אותו מוצר, אבל סיפור שונה לגמרי לפי המדד שבתוכו

קל לחשוב שכל קרן סל היא פחות או יותר אותו דבר, כי כולן עוקבות אחרי מדד ונקראות "ETF", "קרן סל" או "קרן מחקה". אגב, בישראל יש הבדל טכני קטן בין שתי האחרונות: קרן סל נסחרת בבורסה לאורך היום כמו מניה, וקרן מחקה נקנית ונמכרת פעם ביום לפי שווי הנכסים שלה. הרעיון זהה, אותו מדד בפנים. אבל שתי קרנות סל יכולות להתנהג אחרת לגמרי אם הן עוקבות אחרי מדדים שונים.

קרן על S&P 500 לא דומה לקרן על ת"א-125, ושתיהן לא דומות לקרן על שווקים מתעוררים. הראשונה תלויה בעיקר בחברות אמריקאיות גדולות, השנייה בחברות ישראליות מרכזיות, והשלישית בשווקים שיכולים להיות חדים יותר גם למעלה וגם למטה.

יש גם הבדל בריכוזיות בתוך אותו עולם מניות. מדד רחב יותר נותן פיזור על יותר חברות וסקטורים. מדד צר יותר יכול להרגיש דומה בימים טובים, אבל לנוע אחרת לגמרי כשהענף הדומיננטי שלו נחלש.

לכן, לפני שבודקים מחיר או דמי ניהול, שווה להבין מה החשיפה עצמה. לפעמים אנשים אומרים "יש לי קרן סל", אבל זה קצת כמו להגיד "יש לי רכב" בלי לומר אם זה קטנוע, משפחתית או משאית.

איפה בכלל קונים קרן סל

אפשר לפגוש קרנות סל בכמה מקומות שונים.

דרך אחת היא חשבון מסחר, בבנק או בבית השקעות, שבו קונים ומוכרים ניירות ערך ישירות. שם בדרך כלל רואים את שם הקרן, המדד שהיא עוקבת אחריו, דמי הניהול ולעיתים גם נתונים כמו מחזור מסחר או גודל הקרן.

דרך שנייה היא מוצרים לטווח ארוך כמו קרן השתלמות או קופת גמל להשקעה, שבהם לא קונים קרן סל ספציפית בלחיצה אחת, אבל כן אפשר להיות במסלול שמחזיק קרנות סל או עוקב אחרי מדדים דרך הגוף המנהל.

דרך שלישית היא הבנק עצמו, דרך היועץ בסניף או המסלול הפשוט באפליקציה. גם שם מגיעים לאותן קרנות, אבל הממשק שבו קונים לא מספר לבדו אם הקרן רחבה, יקרה או מדויקת במעקב שלה, ובחלק מהבנקים עמלות הקנייה ודמי המשמרת גבוהים יותר מאשר בבתי השקעות. עוד דבר להשוות.

העיקרון הוא שזה לא רק "איפה קונים", אלא גם "מה קונים דרך אותו מקום". שתי פלטפורמות יכולות להציע גישה לאותו סוג מוצר, אבל החוויה, העלויות והבחירה בפועל לא תמיד יהיו זהות.

על מה מסתכלים כשמשווים בין שתי קרנות סל

הבדיקה הראשונה היא המדד העוקב. אם קרן אחת עוקבת אחרי S&P 500 והשנייה אחרי נאסד"ק 100, זאת לא באמת השוואה בין מוצרים דומים, גם אם שתיהן קרנות סל אמריקאיות.

הבדיקה השנייה היא דמי ניהול. אלה העלויות השוטפות שהקרן גובה. הן נראות קטנות באחוזים, אבל לאורך זמן הן אוכלות חלק מהתשואה. כדי להמחיש, על השקעה של 100,000 שקל, דמי ניהול של 0.20% הם כ-200 שקל בשנה, ודמי ניהול של 1.40% הם כ-1,400 שקל בשנה. הפער כאן הוא 1,200 שקל בשנה עוד לפני שדיברנו על תשואה.

השוואה במספרים

דמי ניהול 0.20%

על 100,000 ש"ח200₪

דמי ניהול 1.40%

על 100,000 ש"ח1,400₪

הבדיקה השלישית היא טעות עקיבה. זה הפער בין ביצועי הקרן לבין ביצועי המדד שאחריו היא אמורה לעקוב. אם המדד עלה בשנה מסוימת יותר מהקרן, או ירד פחות ממנה, טעות העקיבה עוזרת להבין עד כמה המעקב היה מדויק.

הבדיקה הרביעית היא גודל הקרן והסחירות שלה. קרן גדולה וסחירה יותר נוטה להיות קלה יותר לקנייה ומכירה, אם כי גם כאן אין כלל אחד שמתאים לכולם.

הבדיקה החמישית היא איפה הקרן רשומה ואיך היא בנויה. זאת נקודה שיכולה להשפיע על מס, על מסחר ועל התאמה לצרכים שונים, אבל יש לה עומק משלה ולכן בדרך כלל עדיף לבדוק אותה בנפרד ולא לבלוע את כל הנושא בכתבת יסוד אחת.

מה הקרן לא עושה בשבילכם

קרן סל לא מחליטה במקומכם אם בכלל מתאים לכם להיות חשופים למניות, לאיזה טווח זמן הכסף מיועד, ואיזה תנודתיות תרגישו נוח לשאת. היא רק נותנת אריזה נוחה יחסית לחשיפה שבחרתם.

זאת נקודה חשובה, כי לפעמים המוצר נשמע פשוט ולכן גם ההחלטה סביבו נשמעת פשוטה. בפועל, אפשר לקנות קרן סל רחבה וזהירה יחסית, ואפשר לקנות קרן סל צרה ותנודתית הרבה יותר. המילה "קרן סל" לבדה לא מספרת אם מדובר במשהו רגוע או חד.

איך קוראים את השם של הקרן בלי ללכת לאיבוד

ברוב המקרים, השם של הקרן כבר נותן רמזים חשובים: איזה מדד היא עוקבת, באיזה שוק היא פועלת, ולפעמים גם אם היא מחלקת הכנסות או צוברת אותן בתוך הקרן. לא חייבים להבין כל מונח בשורה אחת, אבל כן שווה לזהות שלושה דברים בסיסיים: מה המדד, באיזו חשיפה גיאוגרפית מדובר, ומה העלות השוטפת. את כל זה רואים בעמוד הקרן באתר הבורסה (מאיה) או במסך הקנייה של הבנק או בית ההשקעות: שם הקרן, המדד שאחריו היא עוקבת, דמי הניהול ושווי הנכסים.

אם שני המוצרים נשמעים כמעט זהים, ההבדל בדרך כלל יושב בפרטים הקטנים. דמי ניהול, טעות עקיבה, היקף הנכסים והמבנה של הקרן יכולים להיות בדיוק ההבדל בין מוצר שנראה טוב על הנייר לבין מוצר שקל יותר להחזיק לאורך זמן.

מה חשוב לקחת מהשאלה הזאת הלאה

קרן סל היא לא קסם, אלא אריזה פשוטה יחסית לרעיון פשוט: לקנות חשיפה לשוק שלם לפי כלל ידוע מראש.

מה שקובע את האופי של הקרן הוא לא רק השם שלה, אלא המדד שהיא עוקבת אחריו, העלות שהיא גובה, והדיוק שבו היא עושה את העבודה. לכן מי שמבין מה המדד, מה הפיזור ומה העלות, כבר קורא את המוצר הזה אחרת לגמרי ממי שרואה רק שלוש אותיות באנגלית.

אם יש משפט אחד ששווה לזכור, הוא זה: קרן סל לא עונה על השאלה "מה יעלה", אלא על השאלה "לאיזה שוק הכסף שלי בכלל נכנס".

מי שרוצה להמשיך מכאן, יש אצלנו שלושה מדריכים שממשיכים בדיוק מהנקודה הזאת: קרנות סל עולמיות: מה ההבדל בין MSCI World, ACWI ו-FTSE All-World, קרנות סל איריות: למה משקיעים ישראלים עוברים לאירלנד, וקרן סל פסיבית וקרן סל אקטיבית נראות דומות. איפה הכסף מתנהג אחרת.

התוכן מיועד לחינוך פיננסי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ או המלצה. כותבי מושקעים אינם בעלי רישיון ייעוץ. המספרים והנתונים עשויים להשתנות לפי המצב האישי, המוצר והתקופה. לפני קבלת החלטה, שווה להתייעץ עם בעל רישיון מתאים.

נכתב על ידי רוי | צוות מושקעים