דירוג אשראי ונתוני אשראי: מה הבנק רואה עליכם כשאתם מבקשים הלוואה, ואיך מתקנים טעות
המאגר אצל בנק ישראל, הדירוג אצל לשכת אשראי, והדוח עליכם בחינם פעם בשנה
מהם נתוני אשראי ומי אוסף אותם
מגיל 18, כמעט כל התחייבות כספית שלכם נרשמת איפשהו: מסגרת בעו"ש, הלוואה, משכנתא, כרטיס אשראי, ערבות, שיקים. חוק נתוני אשראי מ-2016 קבע שכל זה יתרכז במקום אחד, מאגר נתוני אשראי שבנק ישראל מנהל.
תוכן עניינים
מי מעביר לשם מידע? לפי סעיף 19 לחוק: הבנקים, מנפיקי אמצעי התשלום ונותני אשראי גדולים, וגם לשכות ההוצאה לפועל והממונה על חדלות פירעון. מה שנרשם הוא לא רק מידע שלילי. לפי בנק ישראל, המאגר אוסף גם מידע חיובי: הלוואות שלקחתם והחזרתם בזמן.
למה בכלל הקימו אותו? כדי שמלווה שלא מכיר אתכם יוכל לתמחר אתכם לפי ההתנהלות שלכם, ולא לפי הפחד שלו. בנק ישראל כותב את זה במפורש: מלווה שחסר לו מידע מפצה את עצמו בריבית גבוהה יותר.
בנק ישראל שומר את המידע עשר שנים. אחרי שלוש שנים הוא נשמר לתיעוד בלבד, לפי סעיף 23 לחוק.
מהו דירוג אשראי ומי קובע אותו
דירוג אשראי הוא ציון. הוא מעריך את הסיכוי שתעמדו בהחזרים שהתחייבתם להם. ויש כאן הפתעה לרוב האנשים: בנק ישראל לא מחשב דירוג, ואי אפשר לקבל ממנו דירוג. את הדירוג קובעת לשכת אשראי, גוף פרטי עם רישיון מבנק ישראל. נכון לנובמבר 2026 פועלות בישראל שתי לשכות כאלה.
הלשכה בונה מודל סטטיסטי מנתונים אנונימיים של שלוש השנים האחרונות במאגר. המודל אומר כמה כל נתון משנה את הסיכוי לכשל: פיגורים, חריגה ממסגרת, שיקים שחזרו, הליכי חדלות פירעון. אחר כך מציבים בו את הנתונים שלכם, ויוצא ציון.
ועוד פרט שכדאי לדעת מראש: לכל לשכה סולם משלה. דירוג 800 בלשכה אחת לא אומר את מה ש-800 אומר בלשכה אחרת. את המשמעות מבררים אצל הלשכה שנתנה אותו.
מה משפיע על דירוג האשראי
לפי בנק ישראל, הדירוג מתבסס על איך החזרתם הלוואות ועמדתם בתשלומים בשלוש השנים האחרונות. הוא לא מסתכל על כמה כסף יש לכם או כמה אתם מרוויחים. עוד שלושה דברים שבנק ישראל כותב:
- לנתונים שליליים יש משקל גדול יותר מלחיוביים. גם איחור בודד בתשלום פוגע.
- לנתונים חדשים יש משקל גדול יותר מלישנים. הדירוג של מי שפיגר בעבר, אבל משלם בזמן בחודשים האחרונים, יכול להשתפר.
- בזמני משבר במשק יש הבחנה בין פיגור בשגרה לפיגור במשבר.
ויש דברים שאסור ללשכה להכניס למודל בכלל. סעיף 51 לחוק אוסר להתחשב במין, בגיל, בנטייה מינית, בגזע, בדת, בארץ המוצא, בלאום, במקום המגורים ובמצב המשפחתי או הבריאותי.
מה בנק ישראל כותב שמשפר דירוג? חמישה דברים:
- לשלם כל התחייבות בזמן.
- להתאים את המסגרות לצריכה, ולא לחרוג מהן.
- לא לנצל את כל המסגרת עד הסוף.
- לבקש רק הלוואות שבאמת נחוצות, ושיש איך להחזיר.
- לבדוק שהנתונים במאגר נכונים, ואם יש טעות, לבקש לתקן אותה מיד.
שימו לב לסעיף 2. גם בלי הלוואה חדשה, חריגה ממסגרת העו"ש היא נתון שנרשם ונשקל.
מה הבנק רואה כשאתם מבקשים הלוואה או מסגרת אשראי
הבנק שלכם רואה את החשבון עצמו כל יום. את מה שלא אצלו הוא מקבל דרך לשכת אשראי. לפי סעיף 26 לחוק, לשכה מעבירה למלווה דוח אשראי רק כשהוא זקוק לו לעסקת אשראי אתכם. לפי סעיף 47, הדוח מכיל נתונים משלוש השנים האחרונות בלבד.
הדוח הזה כולל את ההתחייבויות שלכם ואיך פרעתם אותן. הוא לא כולל את הריביות שאתם משלמים. לפי בנק ישראל, הריביות מופיעות רק בדוח שאתם מזמינים על עצמכם, לא בדוח שהמלווה מקבל.
עוד שלושה כללים שעובדים לטובתכם:
- מלווה שקיבל עליכם דוח חייב להודיע לכם מיד, ולמסור מאיזו לשכה. זה סעיף 31.
- דוח בן יותר מ-60 יום נחשב לא עדכני, ואסור להחליט לפיו. זה סעיף 52.
- יש גם "חיווי אשראי", תשובה של כן או לא. מלווה חייב להודיע לכם מראש שהוא מבקש אותה. זה סעיף 33.
ומה הבנק סופר כחוב שלכם, כולל מסגרות שלא ניצלתם? את זה הסברנו בכתבה על אובליגו, ולמה מסגרת אשראי היא לא חלק מהמשכורת בכתבה נפרדת.
איך רואים את נתוני האשראי שלכם: דוח ריכוז נתונים
הדרך לראות מה המערכת יודעת עליכם נקראת "דוח ריכוז נתונים". לפי סעיף 38 לחוק, הוא מגיע לכם בחינם פעם בשנה. בנק ישראל הזכיר בינואר 2026 שהשנה נספרת לפי שנה קלנדרית, מינואר עד דצמבר. דוח נוסף באותה שנה עולה כסף.
מזמינים אותו דרך האזור האישי באתר מערכת נתוני אשראי, עם ההזדהות הלאומית, או במוקד 6194*. אפשר לבקש אותו בעברית או בערבית.
מה יש בו? ההתחייבויות שלכם ותנאי התשלום, איך פרעתם, הליכי גבייה שננקטו נגדכם, ולאילו גופים המערכת מסרה עליכם מידע. השורה האחרונה היא הכי מעניינת. היא אומרת מי בדק אתכם, ומתי.
דוח ריכוז נתונים הוא לא דירוג. מי שרוצה גם את הציון מזמין אותו מלשכת אשראי, לפי סעיף 13 לחוק.
איך מתקנים טעות בנתוני אשראי
מצאתם בדוח הלוואה שלא לקחתם, או פיגור שלא היה? זה קורה, וזה הרגע שבשבילו הדוח קיים. סעיף 56 לחוק נותן לכם זכות לפנות לבנק ישראל בבקשה למחוק, להשלים או לתקן מידע.
מה קורה אחרי הפנייה:
- בנק ישראל מסמן במאגר שהנתון בבירור, ופונה לגוף שדיווח אותו.
- הגוף המדווח חייב לברר ולהחזיר תשובה. לפי החוק, תוך שבעה ימים, אלא אם נקבעה תקופה אחרת. אם יש מה לתקן, הוא מעביר את המידע המעודכן באותו זמן.
- לפי סעיף 57, המאגר מתעדכן מיד. אם יש מחלוקת ביניכם לבין הגוף, בנק ישראל רשאי לרשום הערה ליד הנתון או למחוק אותו.
את הבקשה מגישים באותו אזור אישי שבו מזמינים את הדוח. ויש גם דרך שנייה: לפנות ישירות לבנק או לחברה שדיווחו את הנתון. לפי סעיף 55, גוף שמגלה טעות בדיווח שלו חייב לתקן אותה בעצמו.
אפשר לבקש שלא יאספו עליכם נתונים
כן, ויש לזה מחיר. לפי סעיף 22, אפשר לבקש מבנק ישראל שהנתונים שלכם לא ייכללו במאגר. ולפי סעיף 30, אפשר לבקש שהנתונים יישארו במאגר אבל לא יימסרו למלווים. במקרה כזה הלשכה מודיעה למלווה שביקשתם לחסום.
המחיר הוא בדיוק מה שהמאגר נועד לפתור: מלווה שלא רואה כלום מתמחר לפי חוסר ידיעה. ההחלטה אם זה מתאים לכם היא אישית.
דבר אחד אסור בכל מקרה. לפי סעיף 110, מעסיק לא יכול לבקש את נתוני האשראי או הדירוג שלכם כתנאי לעבודה, גם לא בשאלון.
הכתבה מסבירה איך המערכת עובדת. היא לא ממליצה אם לבקש הלוואה, ממי, או אם לחסום את הנתונים שלכם. כל מקרה שונה, ומי שרוצה דעה על המצב שלו יכול לפנות לגורם מוסמך.
לפני שמבקשים הלוואה, אפשר לראות מה ההחזר החודשי וסך הריבית על הסכום והתקופה שלכם במחשבון ההלוואה.
העמוד הזה עזר לכם?
הצעד הבא
או להמשיך לקרוא: מה זה תמהיל משכנתא, ואיך קוראים הצעת בנק בלי ללכת לאיבוד
אהבתם את ההסבר?
ככה זה נשמע כל שישי. דופק השבוע: מה קרה, מה זה אומר עליכם, והבדיקה של השבוע. חמש דקות.
גילוי נאות: המידע בכתבה זו הינו למטרות חינוכיות ומידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, ייעוץ פנסיוני, ייעוץ מס או המלצה לביצוע עסקאות בניירות ערך. אין לראות בתוכן זה תחליף לייעוץ מקצועי מבעל רישיון מתאים.