קרן חירום: למה "שלוש משכורות בצד" לא תמיד נותן את המספר הנכון

לא שלוש משכורות, אלא כמה חודשים באמת אפשר לעבור

כדאי לזכור

קרן חירום אמורה לקנות זמן ושקט. כדי להבין כמה לשים בצד, צריך להסתכל פחות על המשכורת ויותר על ההוצאות שאי אפשר לברוח מהן.

המספר שכולם זוכרים, אבל לא תמיד בודקים

"שלוש משכורות בצד" נשמע כמו כלל פשוט, נוח, כזה שקל לזכור. בגלל זה הוא גם נתפס מהר. הבעיה היא שהוא לפעמים נותן תחושת ביטחון גדולה מדי, ולפעמים להפך, מלחיץ סתם.

הסיבה פשוטה. קרן חירום לא נועדה לשקף כמה אתם מרוויחים בחודש, אלא כמה זמן תוכלו להחזיק אם משהו משתבש. פיטורים, ירידה חדה בהכנסה, תקופה בלי לקוחות, תיקון יקר לרכב, או חודש שבו כמה הוצאות נופלות יחד.

לכן השאלה החשובה היא לא "כמה נכנס", אלא "כמה חייב לצאת גם בחודש פחות טוב".

קרן חירום נמדדת בזמן, לא בשכר

קרן חירום היא כסף נזיל, כלומר כסף שאפשר להגיע אליו מהר בלי למכור השקעה ארוכת טווח בלחץ ובלי להיכנס לחוב יקר. המטרה שלה היא לא לייצר תשואה מרשימה, אלא לאלץ פחות החלטות גרועות כשיש לחץ.

שתי דרכים להשוואה

מה אנשים זוכרים

• •שלוש משכורות בצד
• •קל לזכור
• •לא תמיד קשור להוצאות בפועל

מה באמת בודקים

• •כמה הוצאות חייבות לצאת
• •כמה זמן ייקח להתאושש
• •כמה מהר צריך את הכסף

כאן מתחיל הבלבול. אם שני אנשים מרוויחים אותו שכר, זה עדיין לא אומר שהם צריכים את אותה קרן חירום.

נניח ששני עובדים מרוויחים נטו 14,200 שקל בחודש. הראשון גר אצל ההורים, בלי רכב, בלי ילדים, ועם הוצאות קבועות של בערך 5,600 שקל. השנייה שוכרת דירה, משלמת על מסגרת לילד, מחזיקה רכב, ומגיעה להוצאות הכרחיות של כ-12,400 שקל בחודש.

לשניהם יש כביכול אותה "משכורת אחת". אבל חודש חירום נראה אחרת לגמרי אצל כל אחד מהם.

למה "שלוש משכורות" עלול להטעות

בדוגמה הראשונה, שלוש משכורות הן בערך 42,600 שקל. מול הוצאות הכרחיות של 5,600 שקל בחודש, זה סכום שיכול להספיק בערך לשבעה וחצי חודשים.

בדוגמה השנייה, אותן שלוש משכורות בדיוק נותנות בערך שלושה חודשים וחצי בלבד.

השוואה במספרים

הוצאות הכרחיות נמוכות

חודשי נשימה מ-42,600 ₪7.6חודשים

הוצאות הכרחיות גבוהות

חודשי נשימה מ-42,600 ₪3.4חודשים

זה פער גדול. והוא קורה רק כי כלל האצבע התחיל מהשכר, לא מהחיים עצמם.

מצד שני, גם כלל של "שש הוצאות חודשיות" הוא לא תמיד התשובה. מי שעובד בעבודה יציבה מאוד, בלי תלויים ועם אפשרות לצמצם הוצאות מהר, אולי לא צריך כרית גדולה כמו עצמאי עם הכנסה תנודתית או משפחה עם התחייבויות קבועות גבוהות.

כלומר, אין פה מספר קסם אחד. יש טווח, והטווח תלוי בסיכון האישי.

מה באמת צריך להיכנס לחישוב

כדי לחשב קרן חירום בצורה יותר הגיונית, שווה להתחיל מרשימת ההוצאות שקשה באמת לעצור.

לרוב זה כולל שכר דירה או משכנתא, חשבונות בסיסיים, מזון, תחבורה, ביטוחים, מסגרות לילדים, תרופות, החזרי הלוואות, ותשלומים קבועים שאי אפשר פשוט למחוק בלחיצה.

פחות חשוב להכניס בשלב הראשון את כל מה שנחמד שיהיה. המטרה היא להבין את רצפת המחיה, לא את רמת החיים המלאה.

נניח שלזוג עם ילד יש הוצאות חודשיות כאלה:

• שכר דירה: 5,800 שקל
• מזון וסופר: 2,650 שקל
• רכב ותחבורה: 1,780 שקל
• מסגרת לילד: 2,450 שקל
• חשבונות וביטוחים: 1,960 שקל
• הלוואה חודשית: 1,140 שקל

סה"כ הוצאות הכרחיות: 15,780 שקל בחודש.

אם אותו זוג רוצה כרית של ארבעה חודשי נשימה, מדובר בכ-63,120 שקל. אם הוא מרגיש שהכנסה חדשה יכולה לקחת יותר זמן, או שאחד מבני הזוג עצמאי, יכול להיות שטווח של חמישה עד שישה חודשים יהיה רגוע יותר.

השאלה האמיתית היא כמה זמן ייקח לכם להתאושש

שלב אחר שלב

1. 1

   3 עד 4 חודשים

   שכיר עם הוצאות נמוכות ויציבות תעסוקתית גבוהה

2. 2

   4 עד 6 חודשים

   זוג עם ילדים והתחייבויות קבועות

3. 3

   6 חודשים ומעלה

   עצמאי או בית עם הכנסה תנודתית

כאן מגיע החלק שהכי משנה את המספר.

מי שעובד במקצוע עם ביקוש גבוה, מקבל משכורת קבועה, ויש לו משפחה שיכולה לעזור במקרה קיצון, חי בעולם סיכון אחר ממי שחי מהכנסה משתנה, תלוי בעמלות, או מפרנס יחיד בבית.

לא מעט שכירים מרגישים בטוחים כי המשכורת מסודרת, אבל גם אצלם יש הבדל בין מקום עבודה שקל למצוא לו חלופה בתוך חודש לבין תחום שבו חיפוש עבודה יכול לקחת הרבה יותר.

אצל עצמאים הפער לפעמים חד עוד יותר. חודש חלש אחד לא תמיד נראה כמו חירום, אבל שלושה חודשים חלשים ברצף כבר יכולים להפוך בקלות לבור תזרימי. זו בדיוק הנקודה שבה קרן חירום אמורה למנוע שימוש יקר במינוס, בכרטיס אשראי, או בהלוואה מהירה.

איפה בכלל מחזיקים את הכסף הזה

קרן חירום לא אמורה להיות נעולה במקום שקשה להגיע אליו, וגם לא במקום שקופץ למעלה ולמטה כל יום. הכסף הזה נועד לזמינות.

לכן הרבה אנשים מחזיקים אותו בעו"ש, בפיקדון קצר, או בכלי סולידי ונזיל יחסית. לכל אפשרות כזאת יש יתרונות וחסרונות, אבל הקריטריון הראשון כאן הוא נגישות. רק אחר כך שואלים אם אפשר לקבל גם קצת ריבית בדרך.

אם חלק מהכסף מושקע בשוק ההון לתקופה ארוכה, קרן החירום היא מה שעוזר לא להכריח אתכם למכור דווקא ביום רע.

אז כמה זה יכול להיות בפועל

אפשר לחשוב על זה כטווח, לא כמספר בודד.

• שכיר עם הוצאות נמוכות, בלי תלויים, ויציבות תעסוקתית גבוהה: לפעמים 3 עד 4 חודשי הוצאות הכרחיות יכולים להספיק.
• זוג עם ילדים והתחייבויות קבועות: לעיתים 4 עד 6 חודשי הוצאות יתנו תמונה ריאלית יותר.
• עצמאי או בית עם הכנסה תנודתית: לפעמים דווקא 6 חודשים ומעלה הם הנקודה שמרגישה פחות לחוצה.

המספר המדויק הוא אישי. אבל ברוב המקרים הוא יוצא מדויק יותר כשהוא מתחיל מהוצאות הכרחיות ומהסיכון בהכנסה, ולא ממשכורת חודשית שנשמעת טוב על הנייר.

מה אפשר לבדוק כבר היום

אפשר להתחיל משלוש בדיקות פשוטות.

הראשונה היא לחשב כמה כסף חייב לצאת בחודש גם אם אתם מצמצמים. לא בגדול, אלא ממש מספר.

השנייה היא לשאול כמה זמן ייקח לכם, להערכתכם, לייצב את ההכנסה אם תהיה תקלה. חודש, שלושה חודשים, או יותר.

השלישית היא לבדוק איפה הקרן יושבת כרגע. אם כל הכסף נזיל מדי, אולי הוא מתערבב בעו"ש. אם הוא לא נזיל מספיק, אולי הוא לא באמת קרן חירום.

המשפט ששווה לזכור

קרן חירום לא אמורה להיות מרשימה. היא אמורה להיות שימושית.

המספר הנכון הוא לא כמה משכורות הצלחתם לצבור, אלא כמה זמן של שקט קניתם לעצמכם אם החיים פתאום זזים הצדה.

התוכן מיועד לחינוך פיננסי בלבד. אין בו ייעוץ או המלצה לבצע פעולה כלשהי. כותבי מושקעים אינם בעלי רישיון ייעוץ. הנתונים, המספרים והדוגמאות עשויים להשתנות לפי מועד הבדיקה ולפי המצב האישי. לפני קבלת החלטה כספית, שווה להתייעץ עם בעל רישיון מתאים.

נכתב על ידי רוי | צוות מושקעים