אם הדולר ירד, למה המחירים בישראל לא ממהרים לרדת

הדולר נחלש, אבל המדף נשאר יקר

כדאי לזכור

מה באמת קורה בין שער החליפין באפליקציה למחיר שרואים על המוצר, ולמה ההוזלה לא תמיד מגיעה מיד

הדולר יורד, אבל בקופה לא מרגישים את זה

קל להבין למה זה מרגיז. רואים שהדולר ירד לאזור 2.94 שקלים, שומעים שהשקל חזק, ואז נכנסים לחנות או מזמינים משהו מחו"ל והמחיר נראה כמעט אותו דבר. לפעמים הוא אפילו עולה.

הפער הזה לא אומר בהכרח שמישהו טועה בחישוב. הרבה פעמים הוא נובע מזה ששער הדולר הוא רק חלק אחד בשרשרת. בדרך למחיר הסופי יש מלאי שנקנה קודם, חוזים שנחתמו מראש, עלויות שילוח, שכר, שכירות, מסים ורשתות קמעונאיות שלא משנות מחיר בכל בוקר.

שער הדולר משפיע, אבל לא על כל המחיר

כשיבואן קונה מוצר בדולרים, החלק שמושפע ישירות משער החליפין הוא המחיר שבו נקנה המוצר בחו"ל. אם מוצר מסוים עלה לספק 350 דולר, העלות שלו בשקלים משתנה לפי השער ביום שבו העסקה נסגרת או לפי מנגנון ההגנה שהיבואן קבע לעצמו.

המספר שכדאי לזכור

₪2.94

שער דולר שנרשם בשוק

אם אותו מוצר נרכש בשער של 3.12 שקלים לדולר, העלות הבסיסית היא 1,092 שקלים. אם הוא נרכש בשער של 2.94 שקלים לדולר, העלות יורדת ל-1,029 שקלים. זה פער של 63 שקלים.

השוואה במספרים

שער 3.12

עלות המוצר בשקלים1,092₪

שער 2.94

עלות המוצר בשקלים1,029₪

63 שקלים הם לא מעט, אבל הם לא כל המחיר שעליו אתם משלמים. למחיר הזה מצטרפים עלויות הובלה, ביטוח, אחסון, שיווק, שירות, ולעיתים גם עמלות או היטלים חדשים בדרך. ברגע שמסתכלים על כל השרשרת, מבינים למה שינוי חד בשער הדולר לא תמיד נראה כמו הוזלה חדה באותו יום.

גם כשהמטבע זז לטובתכם, שאר העלויות יכולות לזוז נגדכם

בימים האחרונים עלתה גם זווית נוספת: חברות שילוח הודיעו על היטלי מטבע ותוספות מחיר, למרות היחלשות הדולר. ההסבר שלהן פשוט יחסית. חלק מההכנסות שלהן נקוב בדולרים, אבל חלק גדול מההוצאות שלהן, כמו שכר, שכירות ודלק מקומי, משולם בשקלים. כשהדולר נחלש, ההכנסה שלהן בשקלים נשחקת.

מבחינת הצרכן, זה אומר שהוזלה פוטנציאלית בצד אחד של השרשרת יכולה להיבלע בעלות שמתייקרת בצד אחר. גם אם היבואן שילם קצת פחות על המוצר עצמו, הוא עלול לשלם יותר על הדרך שהמוצר עושה עד המחסן בישראל.

יש גם עניין של זמן, לא רק של מחיר

עוד סיבה נפוצה לפער היא תזמון. לא כל מוצר שעל המדף נקנה אתמול. לא מעט מלאי נרכש שבועות או חודשים קודם, לפעמים בשער גבוה יותר. אם רשת מחזיקה סחורה שנקנתה כשהדולר היה מעל 3 שקלים, אין לה סיבה כלכלית למהר לתמחר אותה כאילו נקנתה היום.

חוץ מזה, יבואנים ורשתות לא תמיד קונים חשיפה למטבע "על פתוח". לפעמים הם מגדרים, כלומר קובעים מראש שער מסוים מול הבנק או באמצעות חוזה, כדי לא להיתקע אם הדולר יקפוץ פתאום. גידור כזה מגן עליהם כשהשקל נחלש, אבל גם מאט את תחושת ההוזלה כשהשקל מתחזק.

שלב אחר שלב

1. 1

   קנייה מהספק

   היבואן משלם בדולרים, לפעמים לפי חוזה שנקבע מראש.

2. 2

   שילוח וביטוח

   עלויות ההובלה והמטבע יכולות לזוז בכיוון אחר.

3. 3

   אחסון והפצה

   כאן נכנסות הוצאות מקומיות בשקלים כמו שכר ומחסנים.

4. 4

   מדף סופי

   הרשת מחליטה מתי לעדכן מחיר, ולא תמיד עושה זאת מיד.

המקום שבו כולם מצפים לירידה, והוא לא תמיד החלק הגדול

החלק שהכי קל לראות הוא שער החליפין, כי הוא מופיע מיד באפליקציה ובכותרות. אבל במדף עצמו הוא לא תמיד המרכיב הגדול ביותר. אם עלות המוצר בדולרים היא רק חלק מהמחיר, כל שינוי בשער משפיע רק על אותו חלק, ולא על כל הקופה.

נניח שבדוגמה שלנו, מעבר לעלות המוצר עצמו יש גם 118 שקלים של שילוח וביטוח, 74 שקלים של אחסון ותפעול, ו-189 שקלים של הפצה ומרווח קמעונאי לפני מע"מ. במקרה כזה, מחיר לפני מע"מ יורד מ-1,473 שקלים ל-1,410 שקלים. אחרי מע"מ של 17%, המחיר הסופי יורד בערך מ-1,723 שקלים ל-1,650 שקלים.

זה כבר נשמע יותר טוב, אבל גם כאן מדובר בירידה של בערך 74 שקלים, לא במחיקה של מאות שקלים. ואם באותו זמן נוספה תוספת שילוח, או שהרשת החליטה לא לעדכן מחיר מיד, ההבדל שהצרכן ירגיש יכול להיות קטן עוד יותר.

אז מתי כן רואים את זה

יש מקרים שבהם השקל החזק כן מורגש מהר יחסית. זה קורה יותר במוצרים שנקנים קרוב למועד המכירה, בשווקים תחרותיים יותר, או ברכישות ישירות מחו"ל שבהן הפער בשער כמעט מיידי. גם שם עדיין יכולה להיות עמלת מט"ח, עמלת המרה, או הצעת המרה יקרה של אתר או חברת אשראי.

במוצרים שמיובאים דרך שרשרת ארוכה יותר, ההשפעה בדרך כלל איטית יותר. לפעמים צריך להמתין למחזור מלאי חדש. לפעמים צריך לראות שהשקל החזק נשאר איתנו מספיק זמן. ולפעמים בכלל מתברר שהמטבע ירד, אבל עלויות אחרות עלו בדיוק באותו חלון זמן.

מה אפשר לבדוק בפועל

אפשר להתחיל מלשאול שאלה פשוטה: האם המוצר שאני רואה מושפע בעיקר ממטבע, או שיש בו עוד הרבה שכבות מחיר בדרך. במוצרי אלקטרוניקה, ציוד לבית ורכישות מחו"ל, לשער הדולר יש בדרך כלל השפעה ברורה יותר. במוצרים שבהם יש יותר אחסון, הפצה, מיסוי או עלויות מקומיות, הקשר פחות מיידי.

אפשר גם להשוות לאורך זמן, ולא רק בין יומיים. אם הדולר נשאר נמוך כמה שבועות ועדיין אין שום שינוי במחיר של מוצר תחרותי, זה כבר סימן מעניין יותר מאשר בדיקה של יום אחד. ברכישות אונליין שווה להסתכל בנפרד על שער ההמרה, על עלות המשלוח, ועל המסים, כי לא פעם ההפתעה מגיעה דווקא שם.

מה באמת השתנה בהבנה

שקל חזק הוא חדשות חשובות, אבל הוא לא כפתור שמוזיל בבת אחת את כל מה שנמכר כאן. הוא משפיע על חלק מהמחיר, לא על כולו, וגם זה דרך חוזים, מלאי ועלויות נוספות בדרך.

הדבר ששווה לזכור הוא לא "הדולר ירד אז הכול צריך לרדת", אלא שצריך להבין איפה בשרשרת המחיר בכלל פוגש את הדולר. רק שם אפשר לראות אם ההוזלה אמורה להגיע מהר, לאט, או כמעט לא בכלל.

התוכן מיועד לחינוך פיננסי בלבד, אינו מהווה ייעוץ או המלצה, כותבי מושקעים אינם בעלי רישיון ייעוץ, המספרים עשויים להשתנות לפי המצב האישי, ובמקרה של החלטה כספית משמעותית שווה להתייעץ עם בעל רישיון מתאים.

נכתב על ידי רוי | צוות מושקעים